- תוכן ממומן למטרת סיוע -
"התינוקת היתה רעבה. לא הפסיקה לבכות כל החג. אז גם אחותה בכתה. וגם אשתי..."
רון (שם בדוי), תושב אזור המרכז בן 36 ואב ל-2, נקלט במצלמות רשת מזון גדולה כשהוא מכניס קופסת מטרנה לתיק. אביב, הקב"ט של הסופר, הבחין ברון חוזר ומניח את הקופסה על המדף. הקופסה נופלת, רון מצמיד אליה שתי קופסאות אחרות, וממהר להסתלק.
ברגע שעבר את דלת היציאה, הוא נעצר ע"י אביב שמסביר: "בשנה האחרונה מזון לתינוקות נגנב מהמדפים במספרים גדולים. מצאנו על המדפים מאות קופסאות ריקות. קופסה ריקה פחות יציבה, וראיתי שהקופסה נופלת. אז רצתי אחריו ותפסתי אותו".
ספויילר: בסיפור הזה יש אהבת חינם וגם הפי-אנד.
___________________________________________________________
מאת: א. ארכוני I 21.9.23 I Good4Good I
על מנת להגן על פרטיות הילדה פרטים מזהים שונו
ראית את הגניבה ב-לייב ורצת אחריו?
"זה התפקיד שלי. הצגתי את עצמי, וביקשתי שיפתח את התיק. לא חושב שראיתי פעם מישהו כל כך חיוור... לקחתי אותו בחזרה פנימה, הושבתי אותו, ונתתי לו מים. דרך אגב, שילמתי על הבקבוק מים" אומר אביב ומחייך במבוכה.
התקשרת למשטרה?
"הוא ביקש סליחה, והתחיל לבכות... אמרתי לו שאם הוא אומר לי את האמת אני לא מערב את המשטרה".
מה הוא אמר?
"החיים התהפכו עליו: אשתו היתה בשמירת היריון. אצלו בעבודה היו קיצוצים. הוא היה מהעובדים האחרונים שגוייסו והראשונים ללכת הביתה. קנה אופניים חשמליים יד שנייה והלך לעשות שליחויות. ככה החזיקו את הראש מעל המים עד שחוזה השכירות הסתיים, והשכירות קפצה ב-700 שקל. הם החליטו להישאר בדירה עד הלידה. פתחו את הקצת חסכונות שהיו להם וסחבו עוד חודשיים. הבום הגדול הגיע אחרי הלידה; אשתו נכנסה לדיכאון. פתאום הוא צריך לטפל גם בתינוקת, גם בילדה בת 3 וגם באשתו, ובקושי יכול לעבוד..."
קשוח...
"כן. בערב חג הוא היה צריך להחליט אם לקנות אוכל לילדה (בת ה-3), או מטרנה לתינוקת... הוא החליט לשים בבקבוק של התינוקת חלב רגיל. מקרטון. היא היתה רעבה. בכתה כל החג. ביום ובלילה. הילדה ה"גדולה" בכתה. אשתו בכתה..."
סיוט!
"מטורף לגמרי. ואת יודעת מה ריסק לי את הלב? הוא התחנן שאשתו לא תדע מזה כי זה ירסק אותה. נתתי לו מילה שאני לא מעביר הלאה. רשמתי את הפרטים שלו, קניתי לו מטרנה והזהרתי אותו שלא יחזור אלינו."
קנית לו מטרנה מכספך?
"אני בטוח שהיית עושה אותו הדבר. כל אחד."
אז לא עירבת את המשטרה, אבל את אשתך כן...
"היא התערבה כי היא כזאת. יש לה לב ענק" הוא אומר בגאווה. "אמרתי לה בכנות: לא יודע מה אני הייתי עושה אם הייתי במצב של רון. אני רוצה להאמין שלא הייתי עובר על החוק, אבל אני בטוח שלפני שנה גם רון לא ראה את עצמו - בחלומות הכי שחורים שלו - מרוקן קופסת מטרנה לתוך תיק ובורח ..."
איך אשתך הגיבה?
"היא דאגה למשפחה של רון".
מה זאת אומרת דאגה למשפחה? איך?
"היא טיפוס משימתי. תני לה בעייה - היא תתן לך פתרון. אם אין לה פתרון היא תמצא מישהו שמכיר מישהו שיש לו... היא התיישבה על גוגל, והגיעה לפרוייקט שנקרא 'תינוקות של החיים'. פרוייקט מדהים בשביל תינוקות רעבים עד גיל שנה. מתנדבים אורזים מה שהתינוק צריך ומביאים עד הדלת. השתתפנו ביום כזה של אריזה וחלוקת מארזים. היה מאד מרגש. ושתביני: הכל מתרומות!"
יש מקורות מימון נוספים לפרוייקט?
"רק תרומות. בלי אנשים טובים שפותחים את הלב החסד הזה לא היה קורה".
יש לך מושג כמה תינוקות עד גיל שנה, רעבים, יש היום?
"תזרקי מספר".
לא יודעת. כמה מאות?
"הרבה יותר."
יותר מאלף?...
"תכפילי ב-26."
26,000 תינוקות רעבים עד גיל שנה? בטוח?
"1 מכל 7 תינוקות. ואלה התינוקות שידוע עליהם. מי יודע כמה יש שבכלל לא דיווחו עליהם..."
לא מדווחים בגלל הבושה?
"גם, אבל בעיקר כי אמהות חד הוריות פוחדות שיקחו להן את התינוק."
באמת מפחיד
"חד משמעית. אני אומר לך חד וחלק; אם לוקחים לי את התינוקת שלי - אני מת."
זה נכון שאתה תורם לפרוייקט כל חודש באופן קבוע?
"אשתי ואני."
אפשר לשאול כמה אתם תורמים?
"200 שקל".
200 ש"ח ?!?
"מה קפצת? זה הרבה או מעט?"
תגיד לי אתה
"ב-200 ש"ח אפשר להאכיל תינוק במשך חודש שלם."
האוכל התייקר. שכר הדירה עלה. 200 שקלים זה סכום שמרגישים. לא?
"אשתי אומרת שאימצנו תינוק ואנחנו לא צריכים להחליף לו חיתולים או לקום בלילה..." אומר אביב בחיוך.
אבל לא ענית על השאלה...
"ברור שזה סכום שמורגש. אבל אני לא יכול לשבת עם הילדים שלי בחג מסביב לשולחן עם דבש, דגים, בשר, שמונה תוספות ועוגות ומה לא, כשאני ש-2 ק"מ מפה תינוק בוכה מרעב. לא יכול. גם אשתי לא. אז מוותרים קצת..."
למה צריך תרומות? איפה המדינה?
"גם אני שואל. אבל מבחינתי תינוק לא יכול להישאר רעב. נקודה. אני דואג לאוכל, ולא מתעסק במי אשם ולא במי אחראי... יעזור אם אני אכעס? התינוק יהיה שבע מזה? הוא יגדל בריא? זאת השנה הראשונה בחיים שלו. רבאק"
בקיץ שעבר יצאה הודעה של משרד הרווחה, שיחולקו תלושי מזון לתינוקות.
"זה לא קרה. מתנדבת בפרוייקט התקשרה לשאול, והקליטה את השיחה. שמעתי את ההקלטה וריחמתי על העובדת הסוציאלית. היא אמרה 'שמענו על זה בתקשורת'... אין לה איך לעזור."
חברים שלך גם תורמים?
"הרוב כן. בשביל הקארמה..."
הבנתי. אתה מאלה שדואגים תמיד...
"לא. אבל דברים קורים... כל החיים אני מברך אנשים ב"מזל טוב", ולא חשבתי על המשמעות של הברכה. בשנה האחרונה שמעתי על מקרים שלא נדע... חיים של אנשים מתהפכים ברגע..."
לדוגמה?
"אמא שברחה מבעלה בגלל אלימות... עולה חדשה שבעלה נדרס ליד הבית, ונשארה לבד עם ילדה ותינוק... לא תאמיני כמה אבות עזבו את הבית אחרי שנולד תינוק. זה פסיכי לעזוב ואפילו לא לשלוח שקל... אבל יש כאלה. וחוץ מזה, את יודעת, יש את הצרות של 'אנשים רגילים' ".
מה זה צרות של "אנשים רגילים"?
"אנשים שהפסיקו לעבוד בגלל שנפלה עליהם מחלה... ואם את בסדר, אבל הילד שלך מאושפז, חס וחלילה. אפשר לללכת לעבוד?..."
אז אתה כן בחרדות...
"לא. אבל הפסקתי להתייחס למזל הטוב כאל ברירת מחדל. הבנתי שאפילו זה שהילדה שלי הולכת לישון שבעה - לא מובן מאליו. צריך להגיד 'תודה', ואני אומר כל בוקר."
לא אומרים לך "מי שעשה ילדים שידאג להם"?
"אומרים. אני לא נכנס לזה. ברור שיש אמהות ואבות שקיבלו החלטות מאד לא מוצלחות... אז מה? התינוק אשם? הוא בחר להיוולד עני?"
התינוק לא אשם. אז האחריות היא עליך ועלי?
"אותי חינכו לתת. גם בגלל זה הדבר הנכון לעשות, וגם נגד עין הרע... בשביל להישאר בצד של אלה עם המזל הטוב." אומר אביב בחצי חיוך, ומוסיף "אני מאחל לעצמי ולכל אחד להיות תמיד בצד שנותן."
אמן. אבל לא אומרים לך "גם לי קשה?"
"תראי, אני קונה פחות פירות, פחות מעדנים, פחות שתייה, פחות פיצות קפואות ופחות מהכל. הורדנו מהבמבה, מהקינדר, וכל החטיפים. תכלס? רק הרווחנו מזה; אנחנו רצים פחות אחרי הילדה שתרגיע עם הג'אנק..."
אז מה אתה אומר בעצם?
"שזאת המשמעות של עם סגולה; לא מפקירים אף אחד. ושאחרי כל הויתורים אני ועוד 2 מיליון איש אכלנו בחג יותר מדי, וגם התלוננו שאכלנו יותר מדי... ואני לא יודע כמה אנשים זרקו אוכל. אבל יותר מ-30% בטוח. לא ככה?"
לגמרי ככה. אז כמה אני תורמת? 200 שקלים?
"אני לא נכנס לאף אחד לכיס. שכל אחד יתרום כמה שמתאים לו. כל סכום עוזר. גם 50 שקל."
50 שקל מרגיש כמו טיפה בים...
"50 שקל זה אוכל לשבוע שלם. 50 שקל שלך מוציאים תינוק ממצב של רעב, ונותנים לו להירדם שבע ורגוע במשך שבוע! אם זה לא הצלה - אני לא יודע מה כן".
אמרת בטלפון משהו על "גיוס חירות לחג". מה זה אומר?
"בדיוק מה שזה נשמע. חירום! יש עכשיו, ממש ברגע זה, 167 תינוקות ברשימת המתנה. את קולטת? תינוקות ברשימת המתנה לאוכל... חייבים לגייס עבורם אוכל עד סוכות! דחוף!"
מה היעד? לאיזה סכום אתה מכוון?
"33,400 שקל"
למה דווקא 34,000 שקלים?
"זה הסכום שעולה להאכיל 167 תינוקות במשך חודש."
כמה כבר גייסתם?
אני לא יודע בדיוק כי אנשים תורמים באשראי או בביט, אז אשתי לא רואה את הכסף בעיניים. היא מתעדכנת כל כמה שעות. נכון להבוקר היינו על 17,800".
זה קצת יותר מחצי. מה צריך לעשות כדי שתגיע ליעד?
"שכל אחד ישתף 4 אנשים. אם כל אחד יעביר ל-4 אנשים נגיע תוך יומיים ל-4,000 אנשים טובים שרוצים לעשות טוב.
פשוט תשלחו בווטסאפ לחברים ומשפחה. אני לדוגמא כותב לכל מי שאני מכיר 'נשמה, אתה חייב לקרוא את הכתבה הזאת. תתרום ותעביר הלאה'. הכי פשוט."
לפני שאנחנו נפרדים, אביב, יש עוד משהו שאתה או אשתך רוצים להגיד ולא שאלתי?
"כמה שאתם יכולים. אם קראתם עד פה - אתם בטוח אנשים עם לב! ובטוח הבנתם שזה קריטי. תתרמו בבקשה!
שנה טובה לכל עם ישראל!"
"תודה לכל מי שכבר תרם!
שתזכו להיות תמיד בצד שנותן!"
💙
פרוייקט 'תינוקות של החיים' מקפיד על שקיפות, ומציג את הדוחות והאישורים באופן נגיש
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר